אובדן כושר עבודה נפשי

היכולת של אדם להשתכר עשויה להיפגע כתוצאה משינוי במצבו הרפואי. שינוי זה עשוי לגרום לפגיעה ממשית ביכולתו לעבוד ולהשתכר. לצד האפשרות של אובדן יכולת ההשתכרות כתוצאה מתאונה, מחלה או פציעה מסוג אחר, עשוי אדם לסבול מאובדן כושר השתכרות גם במקרים של פגיעה נפשית. אדם אשר חווה פגיעה מסוג זה, עשוי במקרים המתאימים להיות זכאי לרשת תמיכה כלכלית ממספר מקורות תמיכה.  

 

מהו אובדן כושר עבודה

המושג אובדן כושר עבודה הוא מושג אשר מתייחס לפגיעה בפוטנציאל ההשתכרות של אדם, כתוצאה מאירוע שהשפיע על מצבו הפיזי או הנפשי. אובדן כושר עבודה יכול שיתייחס לאי יכולת מוחלטת להשתכר ולאי יכולת חלקית.

 

אובדן כושר עבודה ודרגת אי כושר

המושג אובדן כושר עבודה מתייחס למערכת היחסים בין אדם העוסק בתחום מסוים לבין הגורמים המבטחים אותו אשר באפשרותו, במקרים המתאימים, לתבוע מהם פיצוי או קצבה שתאפשר לו להתמודד עם צרכיו הכלכליים במציאות של היעדר יכולת להתפרנס באופן מלא או חלקי.

כאשר מדובר בביטוח הלאומי, המושג הרלוונטי הוא דרגת אי כושר אשר שיעורה משפיע על גובה הקצבה לה יזכה מי שסובל מאובדן כושר עבודה. כאשר מדובר במבטח פנסיוני, המושג הרלוונטי הוא אובדן כושר עבודה, כאשר מושג זה מתייחס לאי יכולת לעבוד בכל עבודה התואמת את יכולותיו, כישוריו וניסיונו של המבוטח.

 

ביטוח פנסיוני וקצבת נכות

ישנן שתי רשתות ביטחון סוציאלי אשר מאפשרות מענה כלכלי במקרה של אובדן כושר עבודה. האחת היא ביטוח פנסיוני. ביטוח זה הוא נגזרת של הפרשות בהן מחויב מעסיקו של כל עובד שכיר לחיסכון פנסיוני. החיסכון כולל הן צבירת כספים ליום הפרישה והן רכיבים ביטוחיים למקרה של אובדן כושר עבודה או מוות.

לצד זאת, מספקת המדינה מעטפת ביטחון סוציאלית עבור מי שסובל אובדן כושר עבודה וזאת על ידי קצבאות ותגמולים המשולמים על ידי הביטוח הלאומי. בהקשר זה ראוי לראות גם בביטוח הלאומי גורם מבטח לכל דבר ועניין, מאחר שכל אדם בוגר מחויב בהפרשת סכום כספי מדי חודש לטובת הביטוח הלאומי.

 

אובדן כושר עבודה כתוצאה ממחלה

כאשר מדובר על מערכת היחסים מול הביטוח הלאומי, ניתן לזכות בהכרה בדבר אי כושר השתכרות אשר מזכה בקצבה, במקרה של אבחון מחלה. המחלות אשר עשויות לזכות בקצבה מנויות בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה).

 

מהי נכות נפשית

תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), כוללות מגוון רחב של תחלואות ולקויות פיזיות, אולם לצידן מונות התקנות מגוון מחלות נפש אשר משמשות את הביטוח הלאומי לצורך קביעת דרגת נכותו של מי שסובל מהם.

כך למשל, ניתן למצוא בתקנות אלו מחלות כגון סכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית, דיכאון, חרדה ולצידן גם הפרעות נפשיות שהן פועל יוצא של מחלה גופנית, שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים או הפרעה נפשית אורגנית אחרת שאינה מסווגת. שיעור הנכות הקבוע עבור כל תופעה או חולי נפשי המופיע בתקנות נגזר מחומרת המחלה.

 

הכרה בנכות נפשית

שאלת ההכרה בנכות הנפשית נגזרת מזהות הגורם אליו מופנית הבקשה לקבלת קצבה. כאשר מדובר ברצון לקבל קצבת נכות מאת הביטוח הלאומי, על המבקש לבקש דיון בעניינו על ידי וועדה רפואית של הביטוח הלאומי.

מנגד, כאשר מדובר בתביעת פיצוי מהמבטח הפנסיוני, על המבקש להציג בפני המבטח אישור רפואי המעיד על אובדן כושר עבודה כתוצאה מלקות נפשית, לצד אסמכתאות נוספות המעידות על הפסקת עבודתו או פגיעה בהיקפה. בשלב הבא, תיבחן בקשתו על ידי וועדה רפואית מטעם המבטח הפנסיוני.

 

וועדה רפואית של הביטוח הלאומי לקביעת נכות נפשית

זימון וועדה רפואית לצורך קביעת דרגת נכות עבור מי שסובל מנכות נפשית, נעשית על ידי פניה אל הביטוח הלאומי אליה יש לצרף את מכלול האסמכתאות המעידות על קיומה של לקות נפשית מאובחנת. הוועדה צפויה לבחון את מאפייניו של המבקש בראי תקנות הביטוח הלאומי ולקבוע את דרגת נכותו.

במידה שהוועדה תקבע כי שיעור הנכות של המבקש אינו קטן מ- 60% או לחילופין כולל מספר תחלואות המצטברות לשיעור של 40% נכות כאשר אחת מהן היא בשיעור של 25% לפחות, תועבר הבקשה לפקיד תביעות של הביטוח הלאומי לצורך קביעת דרגת אי כושר, דהיינו קביעת מידת ההשפעה של הלקות על יכולת המבקש להשתכר.

 

קצבת נכות של הביטוח הלאומי

קביעת דרגת אי הכושר היא אשר משפיעה על גובה קצבת הנכות אשר תשולם למי שסובל מאובדן כושר עבודה עקב ליקוי נפשי. כך למשל, כאשר דרגת אי הכושר תעמוד על 75% ומעלה, יזכה המבקש לקצבה של 100%, בעוד שקצבת הנכות עבור מי שדרגת אי הכושר שלו נעה בין 60% ל- 74% תהיה נמוכה יותר.

 

וועדה רפואית מטעם המבטח הפנסיוני

מבוטח בקרן פנסיה, המעוניין לתבוע פיצוי בגין אובדן כושר עבודה כאשר הבסיס לאובדן כושר העבודה הוא לקות נפשית, נדרש להעביר למבטח הפנסיוני אסמכתא רפואית אודות נכותו. הבסיס לקבלת הפיצוי הוא אסמכתא רפואית לפיה המבקש סובל מאובדן כושר עבודה בשיעור של 25% לפחות לתקופה של 90 יום ומעלה.

בשלב הבא, תכונס וועדה רפואית מטעם קרן הפנסיה אשר מורכבת מרופאים תעסוקתיים, אשר תבחן את בקשתו של המבוטח ותקבע האם הוא זכאי לקצבת אובדן כושר עבודה. וועדה זו יכול שתכלול רופא אחד מטעם המבוטח, על פי בקשתו.

 

פיצוי מצד קרן הפנסיה

במקרה שבו הכירה הוועדה הרפואית של קרן הפנסיה בנכות הנפשית של המבוטח, וקבעה כי הוא עומד בקריטריונים לקבלת קצבה קבועה, תשולם למבוטח קצבה חודשית בשיעור אשר נובע משני משתנים עיקריים .

משתנה ראשון הוא השכר ששימש את הבסיס להפרשותיו החודשיות, המשתנה השני הוא המסלול הפנסיוני בו בחר. גובה הקצבה יהיה בשיעור של עד 75% מהשכר הממוצע ששימש את הבסיס להפרשות החודשיות של המבוטח.

 

סייגים באפשרות מימוש הזכאות לקצבת נכות של קרן הפנסיה

לצד הסייגים הנוגעים לאחוז אובדן כושר העבודה ומשך תחולתו, קיים סייג נוסף בכל הקשור לאפשרות קבלת פיצוי מקרן הפנסיה והוא שאלת קיומה של מחלה קיימת. כאשר מחלת הנפש אובחנה טרם הצטרפות המבוטח לקרן הפנסיה, זכאותו לפיצוי תחול רק לאחר צבירת 5 שנות וותק מיום ההצטרפות לקרן.

 

פיצוי מחברת ביטוח בגין אובדן כושר עבודה נפשי

לצד המנגנונים הקבועים בחוק, דהיינו חובת החיסכון הפנסיוני החלה על מעסיקים ביחס לעובדיהם וחובתו של כל אדם בתשלום לביטוח הלאומי, ניתן לרכוש פוליסה פרטית לביטוח מפני אובדן כושר עבודה, וזאת מידי אחת מחברות הביטוח הפועלות במשק. בעת רכישת פוליסה זו, ניתן לכלול במסגרת תנאיה את הזכאות לפיצוי במקרה של אובדן כושר עבודה מחמת ליקוי נפשי.

 

קבלת דמי פגיעה

אובדן כושר עבודה נפשי עשוי לנבוע ממספר מקורות, כאשר אחד מהם עשוי להיות מקום העבודה עצמו. ככל שבאפשרות העובד להוכיח כי נגרמה לו פגיעה נפשית כתוצאה מעבודתו, נתונה בידיו האפשרות לקבלת דמי פגיעה מטעם הביטוח הלאומי לפרק זמן של עד 13 שבועות שבהם יוכל לקבל קצבה יומית בשיעור של 75% משכרו הממוצע עד לשלב שבו נבצר ממנו להגיע לעבודה.

 

אובדן כושר עבודה נפשי – למצות את הזכויות במלואן

בשונה מתאונת דרכים, תאונת עבודה או מחלה פיזית, מחלת נפש היא מוחשית פחות, אך היא נחשבת לליקוי אשר עשוי לזכות את מי שסובל ממנה בהטבות סוציאליות ובפיצויים. מסיבה זו רצוי להכיר את המנגנונים השונים ולמצות את מלוא הזכויות והקצבאות המשולמות על ידי הביטוח הלאומי והמבטח הפנסיוני.